כלל חברה לביטוח בע"מ נ' הרשקוביץ

פסק דין

לפני תביעה שהגישה התובעת כנגד הנתבעת לתשלום סך של 2,757 ₪ בגין העדר תשלום פרמיה עבור פוליסת ביטוח שהנפיקה התובעת לנתבעת ביחס לבית עסק שהקימה האחרונה עבור התקופה שמיום 14/11/10 ועד ליום ביטול הפוליסה על ידי התובעת, עקב אי תשלום ביום 12/7/10 .

סוכן הביטוח מטעם התובעת העיד לפני וכן הנתבעת, פסק הדין ניתן לאחר עיון בחומר הראיות המצוי בתיק וכן חקירות הצדדים לפני וסיכומי ב"כ הצדדים בכתב כדלקמן:

העובדות שאינן שנויות במחלוקת

הנתבעת פנתה אל סוכן הביטוח מטעם התובעת מר משה טבול טלפונית, במהלך חודש ינואר 2010, לצורך קבלת פרטי פוליסת ביטוח לבית עסק שביקשה להקים ומסרה לו את פרטי החשבון לצורך כך.

הנתבעת אמורה הייתה לקבל לידיה את טופס ההצעה לביטוח, בהמשך לשיחה הטלפונית וכן לחתום על טופס הרשאה לחיוב חשבון בהוראת קבע.

הטפסים שניהם התקבלו אצל הנתבעת.

טענות התובעת בקצרה:

לטענת התובעת, הנתבעת ביקשה לערוך לה ביטוח לבית העסק שהקימה לעיצוב אירועים לתקופה של שנה החל מחודש ינואר 2010 לצורך כך העבירה לידי סוכן הביטוח את פרטי החשבון בבנק לאומי.

לבקשתה של הנתבעת, שלח מר טבול את הטפסים שניהם במייל לידי הנתבעת לצורך חתימתה וזו אכן השיבה אליו את הטפסים חתומים במייל ובהתאם לכך הוקמה פוליסת הביטוח לבית העסק.

לטענת התובעת, בעקבות תקלה שאירעה במחשבים במשרדו של הסוכן, לא ניתן היה להוציא את האישור ביחס לקבלת המייל על ידי הנתבעת והפוליסה בסופו של דבר בוטלה בעקבות אי תשלום ביום 12/7/10 .

עוד טוענת התובעת, כי נשלחו לידי הנתבעת מספר הודעות ומכתבי התראה לכתובת של הוריה, הכתובת שמסרה לסוכן לצורך משלוח מכתבים ואולם זו בחרה להתעלם מהמכתבים ולא לשלם עבור הפוליסה שום תשלום ולפיכך, עליה לשאת ולשלם את יתרת הסכום שנותרה בגין בקשתה לערוך ביטוח לבית העסק שהקימה.

ב"כ התובעת טענה במסגרת סיכומיה, כי גרסתה של הנתבעת הייתה רצופה באי דיוקים וסתירות וכי למעשה גרסתה הועלתה לראשונה רק במסגרת חקירתה על תצהירה בעוד שבתצהיר התומך בהתנגדות שהוגש על ידה, לא נאמר דבר וחצי דבר לעניין השארת המסמכים אצל סבתא שלא הושבו מעולם לידי התובעת ואין ליתן בגרסתה כל אמון, להבדיל מגרסתו של הסוכן שהייתה סדורה ומהימנה לפיה, הנתבעת יצרה קשר, קיבלה את הטפסים, חתמה עליהם מילאה אותם והשיבה אותם לידיו כשהם חתומים ומעולם לא הודיעה על רצונה, בשום שלב עד להגשת התביעה, לבטל את הפוליסה.

טענות הנתבעת בקצרה:

לטענת הנתבעת, מעולם לא נוצרה התקשרות בין התובעת לבינה וממילא לא נחתם כל הסכם.

הנתבעת אישרה כי, התעניינה בקשר לעריכת ביטוח בקשר לבית עסק שביקשה להקים וכי אכן יצרה קשר טלפוני עם סוכן הביטוח מר טבול ואולם לדידה, העסק בסופו של דבר לא יצא אל הפועל ולא היה צורך להודיע לסוכן על ביטול, הואיל והסיכום היה שהפוליסה תכנס לתוקף רק עם חתימתה של הנתבעת על הטפסים שאכן הועברו אליה על ידי הסוכן ואולם לא נחתמו על ידה ולא הושבו על ידה לסוכן.

הנתבעת מאשרת, כי כל הפרטים נמסרו על ידה טלפונית לסוכן באותה שיחה ראשונית שהתקיימה ביניהם, לרבות פרטי חשבון הבנק שלה ואולם לטענתה היה מדובר בהצעה שאמנם התקבלה על ידה אך לא נחתמה אלא על ידי מישהו אחר מטעם הסוכן ודי בכך כדי לדחות את התביעה.

ב"כ הנתבעת, הפנה במסגרת סיכומיו בכתב לפסק דינה של כב' השופטת כוכבה לוי שניתן ביום 18/1/12 ביחס למקרה דומה עם אותו סוכן בדיוק , שם הודה הסוכן כי חתם במקום המבוטח ומכאן שככל הנראה מדובר בשיטה שנוקט בה הסוכן לצורך עריכת פוליסות ביטוח וקבלת תקבולים בהתאם על ידי התובעת.

דיון:

השאלה השנויה במחלוקת ביחס אליה נדרש ביהמ"ש להכריע, הינה האם נכרת הסכם בין הצדדים שלפני אם לאו וזאת לצורך חיובה של הנתבעת בתשלום יתרת הסכום בגין פרמיה לפוליסת ביטוח שלא שולמה על ידי הנתבעת החל ממועד הוצאת הפוליסה ועד למועד ביטולו על ידי התובעת בעקבות אי תשלום.